לא ינצחונו. יום ירושלים בירושלים 

לא ינצחונו מי לא ינצח אותנו? למי הכוונה? לנצחון יש קונטציה של קרב - אז מדוע לא ינצחונו? אלה הם חלק ממספר שאלות שנשאלתי מרבים שפגשתי ביום ירושלים בשנה שעברה משעה 17:00 - עד 20:00 .

במהלך כ-3 שעות עמדתי עם משפחתי וחברים המום מאושר, קורת רוח מתרגש צוהל ורוקד עם רבים ממנהלי מורי ותלמידי . 3 שעות של מצעד דגלים בנים ובנות משפחות על ילדיהם ופעוטיהם. עם עגלות בחולצות לבנות במכנסים וחצאיות כחולות וכולם כמעט נושאים דגלים דגלי מדינת ישראל מונפים אל על בקומה זקופה בשמחה ובשירה אדירה - עם ישראל חי.

לדעתי - כמאה אלף צועדים מכל הארץ מרמת הגולן והגליל דרך השפלה מישור החוף ועד הנגב והערבה. כלם כאחד עם אחד, פניהם מביעות שמחה בקידומה ואהבתה של עם ישראל על נצחיותה. לראות מנהלים תיכוניים ראשי ישיבות וראשי אולפנות צועדים בסך בראש המחנה, - כאשר תלמידיהם רוקדים שלובי זרועות מניפים דגלים ומאושרים, שמחים וגאים ביהדותם ומתוך כבוד והערכה למורים מנהלים המובילים אותם מעלה מעלה. בתקופה קשה זו, כאשר רבים חוששים לטייל ולסייר בארצנו ראינו מהי עוצמה אומץ חוזק, לא בכדי התברך יהושע טרם כניסתו לארץ 3 פעמים, בחזק ואמץ, הרש"ר הירש מציין בפרושו - חזק - התחזק בלימודיך בהשכלתך בתלמודך. ואמץ - הייה אמיץ להוציא מן הכוח אל הפועל את אמונתך את תלמודך.

היהדות מבוססת בעיקרה על 2 עקרונות: 1. למידה התמדה שקידה בתורה. 2. הנחלה מדור לדור. וכאן הבחנתי בגדולי תורה במנהיגים אמיתיים, מנהלים ראשי ישיבות ואולפנות - גברים ונשים. המובילים ציבור נפלא של תלמידים ותלמידות להישגים לימודיים, התנהגותיים, חברתיים ובעיקר ערכיים.

מתוך מורא דבק כבוד למנהיגים אך גם מתוך תחושת שיתופיות, שייכות וכבוד לתלמידים.

חשתי בהתנהגותם של התלמידים באושרם בערכים במתן ביטוי נפשי וגופני, השידור שכלם הביעו בשירה ובריקודים בהתנהגות ובשמחה היה ברור, חד ומשמעותי - לא ינצחונו. הופגן בחוצות עם צדקת הדרך. שילובה של תורה ומדע, תורה עם דרך ארץ, תורה ואסתטיקה, תורה למידה השכלה בצד אקלים מיטבי אהבה, כבוד ויחס. אהבה בין אדם לחברו, הסיוע לזולת, אהבה בין אדם לארצו לבירתו ירושלים, אהבה בין אדם לתורתו, אהבה בין אדם לעמו לערבות הדדית והכל מתוך: אהבה בין אדם למקום שהכל נובע מלמעלה משמים, יש מסגרת ויש משמעת אך לאדם השותף במעשה בראשית יש מה לעשות לשיפורו של עולם.

חרות מתוך משמעת - כפי שמציין הרש"ר הירש בפירושו להקמת המשכן.

התרגשות נוספת היתה לנו בהמשך הלילה בביקורנו ב"כותל" לראות כל אותם עשרות אלפים שצעדו בסך ברחובה של עיר מביעים התעלות נפשית בתפילה ובריקודים  ברחבת הכותל. קשה קשה להביע במילים את תחושתינו הנעלות ואז                   השכם בבוקר יום המחרת אלפים צועדים בשירה ובריקודים אל ה"כותל" הפעם תלמידי "מרכז הרב" וישיבות גבוהות נוספות שלמדו ושמעו הרצאות במהלך הלילה וסיימו זאת בכותל מנהג הקיים כבר עשרים שנים.

גם תפילת מנחה ביום שישי בכותל               היה מרגש,וכן בשבת אחה"צ מצעד של אלפים אל הכותל לתפילת מנחה משותפת, הפעם ללא דגלים אך עם חולצות לבנות בשמחה ובאושר.

אז שוב מי לא ינצחונו? * מדינות ערב שחלקם רוצים להשמידנו. * הפלשתינאים - המבקשים נפשנו לא ינצחונו. * מדינות אירופה שהצליחה רק לפני 60 שנה לאפשר השמדת 6 מיליון מהעם היהודי.

לאחר הפגנת עוצמה רוחנית כזאת לא ינצחונו. ולדאבוני הרב גם לא ינצחונו אחינו בדם שכנים וחברים ואף פקידי המשרדים לעיתים ששמים לנגד עיניהם משימה לדכא החינוך הדתי, לקצץ כנפיו, למנוע תקציבים המגיעים להם ועוד ועוד.

אין ברצוני לפרט במאמרי זה נושא כואב זה, אך גם עליהם חשבתי באומרי לא ינצחונו.

אך ליבי דואב על כי החילוניים אינם שותפים לשמחת יום ירושלים עיקר הצועדים והשמחים, רוב רובם של נושאי הדגלים הם מקרב הציונות הדתית.

עלינו ליצור כל תשתית ארגונית ופדגוגית שגם הציבור המכונה חילוני יראה את ירושלים כחגו שלו, כחג של כל עם ישראל. עלינו מנהיגי החינוך בארץ - הרואים נכוחה את כל עם ישראל חייבים ליטול אחריות על כתפיהם וליזום כל פעולה חינוכית להצלחה.

יהי רצון שיתן לנו הקב"ה עוד הרבה שנים של כוח ותבונה להמשיך במרץ  ובעוצמה לפקוד את ירושלים מתוך אהבה וזקיפות קומה שהרי אין לנו ארץ אחרת.